היו היה איש חכם ביוון העתיקה ששמו היה דיוג'ניס. אנשים באו מכל חלקי הארץ לראותו ולדבר אתו.
דיוג'ניס היה אדם מוזר, מאושר ומרוצה. הוא אמר שאין אדם צריך הרבה, ולכן לא גר בבית אלא ישן בחבית, שהתגלגל עליה ממקום למקום. הוא בילה את ימיו בישיבה בשמש ואמר דברים חכמים לסובבים אותו.
כאשר הגיע אלכסנדר מוקדון לעיירה ההיא הלך לראות את החכם. הוא מצא את דיוג'ניס מחוץ לעיר שוכב על האדמה ליד החבית שלו. הוא נהנה מהשמש.
כשראה את המלך התיישב והביט באלכסנדר. אלכסנדר בירך אותו ואמר:
"דיוג'ניס, שמעתי עליך הרבה. האם יש משהו שאני יכול לעשות בשבילך?"
"כן," אמר דיוג'ניס, "אתה יכול לזוז קצת הצידה כדי לא להסתיר ממני את השמש."
המלך הופתע מאוד. אבל התשובה הזו לא הכעיסה אותו. הוא פנה אל השומרים שלו במילים הבאות:
"תגידו מה שאתם רוצים, אבל אם לא הייתי אלכסנדר, הייתי רוצה להיות דיוג'ניס."