הדוכס הוואן מח'י, הראשון בשושלת שלו,
ישב מתחת לסככה וקרא את ספר הפילוסופיה שלו.
ופיאן מתקן הגלגלים היה בחוץ בחצר
באמצע בניית גלגל.
פיאן הניח בצד פטיש ואזמל,
טיפס במדרגות
ואמר לדוכס הוואן,
"הרשה לי לשאול אותך, אדוני,
מה אתה קורא?"
אמר הדוכס: "את מה שאמרו המומחים, האנשים החכמים."
פיין שאל: " הם חיים או מתים?"
הדוכס אמר: "מתים, לפני הרבה זמן."
"אז," אמר מתקן הגלגלים,
"אתה קורא רק את הטינופת שהם השאירו מאחוריהם."
ענה הדוכס: "מה אתה יודע על כל זה?
אתה רק מתקן גלגלים.
כדאי שתביא לי הסבר טוב
אחרת אהיה חייב להרוג אותך."
מתקן הגלגלים אמר,
"בוא נסתכל על העניין מנקודת המבט שלי.
כשאני מכין גלגלים, אם אני נוגע בהם בקלות יתרה הם מתפרקים,
ואם אני נוגע בהם בקושי רב מדי הם לא יושבים טוב.
אבל אם אני לא קל מדי ולא אלים מדי
הם יוצאים בדיוק כמו שצריך,
והתוצאה יוצאת בדיוק כמו שרציתי שהיא תצא.
"אי אפשר לתאר את זה במילים,
אתה רק צריך לדעת איך זה עובד.
אני אפילו לא יכול להגיד לבן שלי בדיוק איך זה נעשה,
ובני אינו יכול ללמוד זאת ממני.
הנה אני, בן שבעים, עדיין מייצר גלגלים!
האנשים של פעם לקחו את כל מה שהם באמת ידעו
איתם לקבר.
וכך, אדוני, מה שאתה קורא שם
הוא רק הטינופת שהם השאירו מאחוריהם."
– צ'ואנג דזה