הנזיר צויגן נהג להתחיל כל יום באומרו בקול רם לעצמו,
"מאסטר, אתה שם?"
והוא היה עונה, "כן, אדוני, אני פה."
ואז הוא היה אומר, "עדיף שתתפכח."
והוא היה עונה, "כן, אדוני, אני אעשה את זה."
ואז הוא היה אומר, "תיזהר, אל תיתן להם להטעות אותך."
והוא היה עונה, "אוי לא, אדוני, אני לא, אני לא אתן לזה לקרות."