טקסים לא יכולים לשנות אותך

פעם חיה אישה שסגדה לבודהה אמיטבה בקריאה בשמו. היא נהגה לשיר "NAMO AMITABHA BUDDHA" שלוש פעמים ביום. למרות שהיא עשתה זאת בקביעות במשך יותר מ-10 שנים, היא עדיין נשארה די מרושעת, וצעקה על אנשים כל הזמן.

היא בדרך כלל התחילה את הפולחן שלה לאחר הדלקת קטורת והשמעת פעמון קטן. יום אחד, חברה החליט ללמד אותה לקח. בדיוק כשהיא התחילה לצלצל בפעמון, הוא ניגש לדלתה וקרא: "גברת נויאן!".

היא לא אהבה שהטקס שלה מופרע. למרות שהיא הייתה עצבנית, היא לא הגיבה. אבל היא אמרה לעצמה: "אסור לי להיכנע לכעס שלי, תן ​​לי להתעלם ממנו." היא המשיכה: "NAMO AMITABHA BUDDHA, NAMO AMITABHA BUDDHA…"

אבל האיש התעקש והמשיך לקרוא בשמה, מה שהוסיף לעצבנותה. היא נאבקה בכעס ורוגז. היא תהתה אם עליה להפסיק את הדקלום כדי לתת לגבר חלק ממחשבתה, כל הזמן ממשיכה את השירה שלה: "NAMO AMITABHA BUDDHA, NAMO AMITABHA BUDDHA…"

האיש התעקש: "גברת נויאן, גברת נויאן…"

עכשיו היא כבר לא יכלה לסבול את זה יותר. היא קפצה ממקומה, טרקה את הדלת וניגשה לשער וצעקה: "למה אתה צועק? אתה לא רואה שאני עסוקה בתפילות שלי? אין לך שכל?"

האדון חייך אליה ואמר: "קראתי בשמך במשך עשר דקות וזה כל כך מעצבן אותך. את קוראת בשמו של אמיטבה בודהה כבר יותר מעשר שנים; תארי לעצמך כמה הוא כועס עכשיו!"