למורה הזן הגדול, בנצי, היו תלמידים רבים.
יום אחד נתפס אחד מהם גונב על ידי חבריו ללימודים והם דיווחו עליו לבנצי. אבל הוא לא נקט בפעולה נגד הילד.
כמה ימים לאחר מכן נתפס אותו הילד שוב בגניבה. ושוב בנצי לא עשה כלום.
הדבר הכעיס את שאר התלמידים שהגישו עצומה בבקשה לסילוקו של הגנב. הם איימו לעזוב בהמוניהם אם הילד יורשה להישאר.
המורה זימן פגישה עם התלמידים. כשהם התאספו אמר להם: "בנים טובים אתם שיודעים מה נכון ומה לא. אם תעזבו לא תהיה לכם בעיה להצטרף לבית ספר אחר. אבל מה עם אחיכם שאפילו לא יודע את ההבדל בין טוב ורע? מי ילמד אותו אם אני לא? לא, אני לא יכול לבקש ממנו ללכת גם אם זה אומר לאבד את כולכם."
דמעות זלגו על לחייו של הילד שגנב. הוא מעולם לא גנב שוב ובהמשך חייו התפרסם בשל היושרה שלו.