היו היה אישה זקנה בסין שתמכה בנזיר יותר מ20 שנה. היא בנתה בשבילו בקתה והאכילה אותו בזמן שהוא עשה מדיטציה. לאחר שנים רבות היא רצתה לדעת האם הוא התקדם רוחנית לאחר כל השנים שבהם דאגה לו.
כדי למצוא את התשובה היא נעזרה בנערה צעירה ויפה בעלת רצון ותשוקה רבה. היא נתנה לנערה משימה "לכי חבקי אותו ותני לו נשיקה בלחי" ולאחר מכן תשאלי אותו "מה נעשה עכשיו?"
הנערה הגיעה לבקתה של הנזיר חיבקה אותו ושאלה אותו מה הוא הולך לעשות עכשיו עם תשוקה רבה בשפת גופה.
הנזיר ענה לה בצורה פואטית "עץ ישן גודל על אבן קרה בחורף" הוא אמר והוסיף "לא נמצא שם שום חום"
הנערה חזרה לאישה המבוגרת וסיפרה לה על מה שאמר.
האישה המבוגרת שדאגה לנזיר ענתה בעצבים "ולחשוב שאני האכלתי את הבחור הזה 20 שנה!" לאחר מכן הוסיפה "הוא לא הראה שום אכפתיות כלפי הצורך שלך, לא רצה לשמוע שום הסבר לגבי מה שעשית ולמה עשית את זה. כמובן שהוא לא היה צריך להגיב בתשוקה, אך לפחות שיגיב בחמלה.
המבוגרת הלכה לבתקה ושרפה אותה לגמרי.