כל מי שמסתובב באזורי צ'יינה טאון באמריקה יצפה בפסלים של בחור חסון שנושא שק פשתן. סוחרים סינים קוראים לו סיני שמח או בודהה צוחק.
הוטי הזה חי בשושלת ט'אנג. לא היה לו רצון לקרוא לעצמו מאסטר זן או לאסוף תלמידים רבים סביבו. במקום זאת הוא הלך ברחובות עם שק גדול שלתוכו היה מכניס מתנות של ממתקים, פירות או סופגניות. אותם היה נותן לילדים שהתאספו סביבו במשחק. הוא הקים גן ילדים לילדים שהיו ברחובות.
בכל פעם שפגש תלמיד זן הוא היה מושיט את ידו ואומר: "תן לי פרוטה אחת".
פעם אחת רצה לעשות קטע לאיזה זן מאסטר אך המאסטר עצר ושאל אותו: "מהי המשמעות של זן?"
הוטי מיד הוריד את השק שלו על הקרקע בתשובה חרישית.
"אם כך," שאל השני, "מהי המטרה של הזן?"
מיד הניף הסיני המאושר את השק על כתפו והמשיך בדרכו.