תלמיד ומורו טיילו ביער.
התלמיד שאל את המורה שלו, "מדוע רק למעטים יש נפש רגועה?
המורה סיפר לו, "פעם היה פיל שקטף עלים מעץ. זבוב קטן הגיע וזמזם ליד אוזנו. הפיל הזיז אותו משם על יד אוזניו הארוכות. הזבוב הגיע שוב, והפיל העיף אותו שוב.
"זה חזר על עצמו כמה פעמים. הפיל שאל את הזבוב: 'למה אתה כל כך חסר מנוחה ורועש? למה אתה לא יכול להישאר זמן מה במקום אחד?’ הזבוב ענה: ‘אני נמשך לכל מה שאני רואה, שומע או מריח.
חמשת החושים שלי, וכל מה שקורה סביבי, מושכים אותי כל הזמן לכל הכיוונים ואני לא יכול לעמוד בפניהם. מהו הסוד שלך? איך אתה יכול להישאר כל כך רגוע ושקט?'
"הפיל הפסיק לאכול ואמר: 'חמשת החושים שלי לא שולטים בתשומת הלב שלי. אני שולט בתשומת הלב שלי, ואני יכול לכוון אותה לאן שאני רוצה. זה עוזר לי להיות שקוע בכל מה שאני עושה, ולכן, המוח שלי ממוקד ורגוע. עכשיו כשאני אוכל, אני שקוע לגמרי באכילה. '"
כששמע את המילים הללו, עיניו של התלמיד נפערו לרווחה. הוא הביט במורה שלו ואמר, "אני מבין! המוח שלי יהיה בתסיסה מתמדת עם חמשת החושים שלי, וכל מה שקורה בעולם סביבי מסיח את דעתי. מצד שני, אם אני שולט על חמשת החושים שלי, אני יכול להתעלם מהתרשמות החושים, והמוח שלי יהיה רגוע".
"כן, זה נכון," ענה המורה. "המוח חסר מנוחה והולך לכל מקום שתשומת הלב נמצאת. שלוט בתשומת הלב שלך, ואתה שלוט במוח שלך."