איך להגשים חלומות? העולם במערבי
העולם שלנו כיום מלא בדמויות הצלחה, דמויות אשר מכילות בהן את כל מה שהחברה המערבית יושבת עליו. הרצון לנצח, להשיג ולכבוש מטרות. הדמויות האלה מדברות על החשיבות של משמעת עצמית, של הצבת מטרות, ושל ביטחון עצמי אשר מגיע לאחר השגת הדברים שאותם אנחנו רוצים.
אנחנו רואים מסביבנו אנשים שחיים את החלום כביכול, מלאים בכסף, אהבה, תשומת לב והצלחה חומרית. אנחנו אומרים לעצמינו, הלוואי וגם אני הייתי יכול ליהנות מההצלחה הזאת.
כחלק מהעולם הזה נוכל למצוא את עולם הקואצ'ינג אשר אומר לנו לנתב את החיים שלנו לכיוון מטרות והישגים, אשר אומר לנו מהי הצלחה ומהי כישלון, נותן לנו את הרעיון שיש עלינו למצוא דרך לנצח את האחרים במרוץ החיים ולהגשים את החלומות שלנו.
אחד הדברים החשובים בחברה המערבית ולמען האמת בכל החברות מימים עברו ועד היום הוא איך אחרים רואים אותך ומהו המעמד החברתי שלך. כל הדברים האלה ממלאים את האדם ברעיונות שהוא לא מספיק טוב, שהוא לא מספיק כמו שהוא.
אך רעיונות אלה הם לא רעים בהכרח, רעיונות אלה מביאים לנו לפעמים את הכוח לשפר את החיים שלנו, ולא פעם הם עוזרים לאדם להתקדם לכיוונים טובים יותר ובאמת לחיות חיים שיותר טובים לו ולאחרים.
הגשמת חלומות, הצלחה חומרית ואהבה של האחר הם הכלים שבהם אנחנו משתמשים כדי למדוד את החיים שלנו, וככל שאנחנו עושים זאת יותר, כך התחרותיות שלנו עולה וגוברת ואתה מגיעה האפשרות הלא בטוחה של הצלחה חומרית.
אך השאלה שהייתי רוצה להיכנס אליה במאמר הזה היא יותר עמוקה וחשובה מאשר רק הצלחה חומרית וחיצונית, אלא הצלחה אשר תציל אותנו מעבדות לחברה ולרעיונות שלה, שתהפוך אותנו לאור לעצמנו ושתשחרר אותנו מהצורך בקבלה ואהבה של האחר.
ברגע שההצלחה הזאת מגיעה לחיים שלנו אז אולי נוכל ליהנות באמת מהעולם החומרי והחיצוני, ללא חרדה ותחושת חוסר בלתי מפסקת ובלתי נגמרת.
השאלה הזאת היא אחת השאלות העמוקות שמתחילה מגיל צעיר מאוד. האם יש דרך להגשים חלומות? האם יש דרך להצליח בחיים? האם יש דרך לחיות חיים מאושרים?
נתחיל מסיפור…
לביאה קפצה מגבעה אחת לאחרת ובדיוק באמצע היא ילדה גור אריה.
האריה נפל אל הכביש שבו עבר קהל גדול של כבשים. באופן טבעי הוא התערבב עם הכבשים, חי עם הכבשים, התנהג כמו כבשה. לא היה לו מושג, אפילו לא בחלומותיו, שהוא אריה. איך יכול להיות שהוא אריה?
מסביבו היו כבשים ורק כבשים. הוא מעולם לא שאג כמו אריה; כבשה לא שואגת. הוא מעולם לא היה לבד כמו אריה; כבשה לעולם אינה לבד. היא תמיד בתוך העדר – העדר נעים, בטוח ומרגיע אם אתה רואה כבשים הולכות, הן הולכות כל כך קרוב זו לזו שהן כמעט מועדות אחת על השניה. הן כל כך מפחדות להיות לבד.
אבל האריה התחיל לגדול. זו הייתה תופעה מוזרה. הוא זוהה נפשית עם היותו כבש, אבל הביולוגיה לא הולכת לפי הזיהוי שלך; הטבע לא הולך בעקבות דעתך. הוא הפך לאריה צעיר ויפה, אבל בגלל שהדברים קרו כל כך לאט, הכבשים התרגלו אליו, כמו שהוא התרגל לכבשים.
הכבשים חשבו שהוא קצת משונה באופן טבעי. הוא לא התנהג כמו שצריך והוא המשיך לגדול. זה לא היה אמור להיות כך. הוא מעמיד פנים שהוא אריה! אבל הם ידעו שהוא לא אריה; הם נראו כמוהו מרגע לידתו. הם גידלו אותו, הם נתנו לו את החלב שלהם. הוא היה לא צמחוני מטבעו – אף אריה אינו צמחוני, אבל האריה הזה היה, כי כבשים הן צמחוניות. הוא נהג לאכול דשא בשמחה רבה. הם קיבלו את ההבדלים הקטנים האלה, שהוא היה קצת גדול ונראה כמו אריה. כבשה חכמה מאוד אמרה, 'זה פשוט פריק של הטבע. מדי פעם זה קורה'.
וגם האריה עצמו קיבל על עצמו שזה נכון. הצבע שלו היה שונה, הגוף שלו היה שונה – הוא חייב להיות פריק, לא נורמלי. אבל הרעיון שהוא אריה היה בלתי אפשרי! כל הכבשים האלה הקיפו אותו, וכבשים פסיכואנליטיקאים נתנו לו הסברים: 'אתה סתם פריק של הטבע. אל תדאג. אנחנו כאן כדי לדאוג לך'.
אבל יום אחד עבר במקום אריה זקן וראה את האריה הצעיר הזה עומד גבוהה בתוך עדר הכבשים. הוא לא האמין למראה עיניו! הוא מעולם לא ראה דבר כזה ואף פעם לא שמע שבהיסטוריה של כל העבר שהיה אריה באמצע קהל כבשים אבל אף כבשה לא פחדה. והאריה הזה הלך בדיוק כמו הכבשה, רועה על הדשא!
האריה הזקן לא האמין למראה עיניו. הוא שכח שהוא הולך לתפוס כבשה לארוחת הבוקר שלו. הוא שכח לגמרי את ארוחת הבוקר. זה היה משהו כל כך מוזר שהוא החליט לתפוס את האריה הצעיר ולגלות מה קורה. אבל הוא היה זקן, והאריה הצעיר היה צעיר – הוא ברח. למרות שהוא האמין שהוא כבשה, כשהייתה סכנה חלק זה מהזיהוי נשכח. הוא רץ כמו אריה, ולאריה הזקן היה קושי רב לתפוס אותו.
לבסוף האריה הזקן אחז בו. הוא בכה ובכה ואמר, 'סלח לי, אני כבשה מסכנה. בבקשה תן לי ללכת.'
האריה הזקן אמר, 'אידיוט שכמותך! תפסיק עם השטויות האלה ובוא איתי לאגם.' ממש בסמוך אליהם היה אגם צלול. הוא לקח לשם את האריה הצעיר. האריה הצעיר לא הלך ברצון, הוא הלך בעל כורחו, אבל מה אתה יכול לעשות נגד אריה אם אתה רק כבשה? הוא עלול להרוג אותך אם לא תעקוב אחריו, אז הוא הלך. הבריכה הייתה שקטה, ללא אדוות, כמעט כמו מראה.
האריה הזקן אמר לצעיר, 'רק תראה. תסתכל על הפנים שלי והסתכל על הפנים שלך. תסתכל על הגוף שלי והסתכל על הגוף שלך במים'.
תוך שנייה באה שאגה גדולה! כל הגבעות הדהדו את זה. הכבשה נעלמה; הוא היה יצור אחר לגמרי – הוא זיהה את עצמו. ההזדהות עם הכבשים לא הייתה המציאות, זה היה רק רעיון מנטאלי. עכשיו הוא ראה את המציאות. האריה הזקן אמר, 'עכשיו אני לא צריך להגיד שום דבר יותר. הבנת.
האריה הצעיר יכול היה להרגיש אנרגיה מוזרה שמעולם לא הרגיש קודם – כאילו הייתה רדומה. הוא יכול היה להרגיש כוח עצום, והוא תמיד היה כבשה חלשה וצנועה. כל הענווה הזו, כל החולשה הזו, פשוט התאדו.
אנחנו חיים ככבשים, אם נהיה אמתיים נוכל לראות זאת בבהירות, אנחנו שכחנו לגמרי מי אנחנו, החלומות שלנו הן בכלל לא שלנו, הדעות והמחשבות שלנו הן לא שלנו, האמונות שלנו, הן לא שלנו כלל.
אנחנו מדמיינים שבעתיד שנגשים את החלומות שלנו, החיים שלנו יהיו מאושרים וטובים, שנשיג את הכסף, הבן/בת זוג, שנקנה את הבית והרכב, שיהיה לנו את הכוח והתהילה, שכל הדברים האלו יהיו שלנו אז נהפוך לבני אדם מאושרים.
איך אוכל להגשים את החלומות שלי אם אני לא יודע מי אני בכלל?
האם הרעיונות האלה בכלל שלנו? האם אנחנו יודעים מי אנחנו? האם אנחנו יודעים מהם החלומות שלנו? האם שאלנו את עצמינו בעבר מי אני ומה אני באמת רוצה מהחיים שלי?
נדמה לי שאם הגעת למאמר הזה יש סיכוי רב שאתה אריה שבטוח שהוא כבשה. שכחת את עצמך בתוך העדר, התרגלת לביטחון של האחר, לחום ותחושת הביטחון שנמצאת באהבה וקבלה של האחר.
אך אתה אריה, אתה לא כבשה, אתה לא צריך את האחר, אתה לא צריך את האישור של האחר, אתה לא צריך את האהבה שלו, אתה לא צריך את הביטחון האשלייתי שהוא מביא לך.
אתה צריך להכיר את עצמך, להבין מי אתה, אתה צריך להסתכל שוב במראה ולשאוג כמו אריה. עד היום בילית את רוב חייך בריצוי, בתקווה שהאחר יאשר את קיומך, בתקווה שהאחרים יתנו לך הרגשה שאתה טוב, שאתה ראוי לאהבה, שאתה איש טוב ומוצלח.
הגיע הזמן לסיים את העבדות הזאת, הגיע הזמן להשתחרר מהעבדות לאחרים, ולגלות מהי הצלחה אמתית בחיים, מהי הדרך להגשים את החלומות שלך, מהי הדרך לחיות חיים מאושרים.
כל כך הרבה רעיונות ואשליות הועברו אלינו על ידי העדר, העדר שלט במוח שלנו, העדר גרם לנו לחשוב שאנחנו כבשים מסכנות, שאנחנו רק עוד אחד, שאנחנו תלויים בעדר וזקוקים לו.
האשליה הזאת אוחזת בנו ומונעת מאתנו לחיות את החיים האמתיים שלנו, לחיות את החיים בדרך שלנו, במרד כנגד כל הרעיונות, האמונות והחשיבה של העדר.
האם באמת אפשר להגשים חלום?
אנשים רודפים אחר הדברים שהעולם מעריך ונמנעים ממה שהעולם מגנה
ואם הם נכשלים להשיג את הדברים שהם רודפים אחריהם הם חווים בהלה, חרדה וייאוש.
– צ'ואנג דזה
אנחנו רודפים אחר דברים, לדברים האלה אנחנו קוראים חלומות, ואנחנו מוכנים לאבד הכל בשביל להשיג אותם. אנחנו חולמים על תהילה, כסף ונשים או גברים. כחלק מהמרדף הזה אנחנו נהיים כבשים, מלאים בחרדה וייאוש.
הרעיונות, הדעות והאומנות שלנו מביאים אותנו לרעיון שיש חיים מסוימים שאנחנו צריכים לחיות, ואם לא נחיה בהתאם להנחיות של החברה בהתאם לאיזה חיים אנחנו צריכים לחיות, אז אנחנו לוזרים, אנחנו כישלון, אנחנו לא ראויים לאהבה, מעצמינו או מאחרים.
כולנו חולמים להיות מוצלחים בעיניי אחרים, כולנו חולמים שימחאו לנו כפיים. אך האם אלה החלומות האמתיים שלנו, או שהחלומות האלה הם רק אשליה?
המרדף אחר מה שאחרים מעריכים והבריחה ממה שאחרים מגנים הוא ההתחלה של סבל פנימי רב, ניתוק עצמי, וחוסר הבנה של החלומות האמתיים שלי.
אנחנו כל הזמן מנסים לברוח ממה שאחרים מגנים.
כל מה שנחשב ללא נורמלי, לא מתקבל, לא בסדר הופך להיות דבר כה מפחיד בעניינו שנוצר קונפליקט פנימי כל כך גדול, והפחד תמיד מחזיר אותנו לדרך הישר.
הפחד מביקורת של האחר מביא אותנו לחרדה עמוקה ולמרדף אחר עוד ועוד מדברים שאנחנו לא רוצים בכלל, אנחנו נכנסים למרוץ בלתי נגמר, שמשאיר אותנו עייפים ומותשים.
הפחד שאחרים לא יאהבו אותנו ויקבלו אותנו הוא זה שמניע את החלומות שלנו, ולא מה שבאמת חשוב לנו. ולכן השאלה של איך להגשים את החלומות שלנו היא מטופשת ומיותרת, כי ההצלחה שעליה אנחנו מדברים, לא תביא לשום דבר מועיל בחיים שלנו, היא תביא לאכזבה גדולה כשנגלה שמה שרדפנו אחריו היה לא יותר מאשליה.
אנחנו רוצים להגשים חלומות בשביל שאחרים ימחאו לנו כפיים, לא בשביל עצמינו, לא בשביל האהבה לעצמנו, וללא ההבנה העצמית שהבנו לגבי עצמינו.
בדרך הזאת אנחנו מוצאים את עצמינו רודפים אחרי רוחות רפאים.
האם לא חווית כבר בחייך את הכישלון שנמצא בהצלחה? האם לא ראית איך פעם אחר פעם הציפייה מובילה לאכזבה? האם לא ניסית פעם אחר פעם להשיג בחוץ דברים שנמצאים בפנים?
מה זה מדיטציה? ואיך עושים מדיטציה? המדריך המלא
איך להצליח בחיים?
מלך גאה סייר בממלכתו עם פמליה של שרים, שומרי גוף וחיילים.
בדרך הוא פגש בקבצן זקן עני עם קערת הנדבות שלו. המלך עצר מול הקבצן, ושאל: "קבצן, מה אתה רוצה שהביא לך?"
המלך לא ידע שהקבצן היה למעשה הגורו הרוחני של המלך בחייו הקודמים. הוא התגלה כדי ללמד את המלך לקח ולהצניעו.
הקבצן, כך ענה, "הו המלך הגדול, תן לי משהו שימלא את קערת הנדבות שלי"
צחק המלך ואמר: "זה הכל??"
הוא ציווה על אחד משריו למלא את הקערה בכסף. ברגע שהקערה התמלאה, היא הפכה שוב ריקה.
השר הכניס עוד כסף, אבל הקערה נותרה ריקה. האגו המנופח של המלך נפגע והוא הורה לשפוך עוד ועוד לקערה, אך הקערה המשיכה להישאר ריקה.
כל אבני החן היקרות, אודם, יהלומים, אבני ספיר נשפכו לקערה על ידי המלך, אך הקערה המשיכה להישאר ריקה.
לבסוף, למלך לא היה מה להציע. הוא הושפל ונפל לרגלי הקבצן ואמר: "הו קבצן, ממה עשויה הקערה שלך?"
הקבצן התגלה כגורו הרוחני של המלך לשעבר ואמר, "הו המלך, הקערה הזו מורכבת מתשוקות, שלעולם אינן שבעות."
הרעיון של הצלחה נמצא במחשבות שלנו. הקול בראש שלנו אומר לנו מה נכון ומה צריך להיות. הקול בראש שלנו נותן לנו רעיונות לגבי העתיד והעבר שלנו. הקול בראש אומר לנו שאנחנו צריכים דברים מסוימים לפני שנוכל לחיות כמו שצריך.
הקול בראש אומר לנו שבשביל להגשים את החלומות שלנו ובשביל לחיות את החיים הטובים יש עלינו לעשות מספר דברים חשובים, וכשנסיים אותם אנחנו נחיה חיים של אושר, קבלה עצמית וכבוד מאחרים.
וזוהי האשליה הגדולה ביותר בחייו של האדם, האשליה שיום אחד שהוא ישלים את הדרך שלו, ישלים את כל הציפיות של האחר, יגשים את כל החלומות שלו, הוא יהפוך להיות שקט ומאושר.
אין דרך להגשים חלומות, אין דרך להצליח בחיים כל עוד אנחנו משתמשים במחשבות שלנו ככלי למשימה הזאת. המחשבות שלנו הן בדיוק כמו הקערה של הקבצן, קערה ללא תחתית, לא משנה כמה כסף, נשים, כבוד והצלחה נשיג הקערה תישאר ריקה.
לא משנה כמה פעמים נגשים חלום אחד שעולה לנו במחשבה מיד לאחר מכן תבוא מחשבה אחרת עם חלום חדש, המחשבות הן מכונה לייצור חלומות שלא ניתן להגשים.
כל חלום יוצר עוד 1,000 חלומות, ללא הפסקה המכונה הזאת שנקראת מחשבה מייצרת עוד ועוד מטרות, עוד ועוד דברים שצריכים לקרות בעתיד, עוד ועוד רעיונות – איך החיים צריכים להראות באמת לעומת איך שהם נראים עכשיו.
אפילו המלך הכי עשיר בעולם לא יכול לספק את המחשבות שלו, כי המחשבות אינן דבר שניתן לספק הן בור ללא תחתית, והמרדף אחר הניצחון בעולם הזה הוא רק רעיון של המחשבות.
אנחנו עבדים למחשבות שיש לנו בראש, שהן בכלל לא שלנו, הן מושאלות, הן תוצאה חינוך, תוצאה של ציפיות של ההורים והחברה, הדתות ומגוון הרעיונות שקיבלנו מגיל צעיר.
אך הקול בראש משמיע את הקול שלנו, אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים להקשיב לו וללכת אחריו בשביל שהוא יהפוך להיות חיובי ונעים ויפסיק לתת לנו רעיונות שאנחנו לא מספיק טובים ושאנחנו צריכים להשיג עוד ועוד דברים בשביל להרגיש מסופקים ושמחים.
אז מהי הצלחה בחיים? אם אנחנו רואים שהצלחה בחיים לא מגיעה מהגשמת חלומות, וזה לא בעיה לראות את זה על ידי הסתכלות על האנשים המוצלחים בעולם ולהבין שלמרות הכל הם נשארו אותו הדבר.
אז האם יש דרך אמתית להגשמת החלומות שלנו? האם יש דרך אמתית להצלחה בחיים? מהי הדרך לחיות חיים טובים ואיכותיים? איך ניתן להשתחרר מהמרדף אחרי חלומות שלא ניתן להגשים?
איך להתמודד עם בדידות? האם יש סוף?
אין דרך להגשים את החלומות שלנו, כל עוד אנחנו רוצים להגשים אותם הם תמיד יצרו עוד ועוד מהם, אם אני רוצה להגשים חלום 1 אז יגיעו עוד אלף חלומות. אם אני פשוט מפסיק לרדוף אחרי הגשמת חלומות אז כל החלומות שלי מתגשמים.
להפסיק לפחד מהדעות של האחר זו ההתחלה של הצלחה
מרקוס אולריוס – קיסר רומא – על הדעות של אחרים
החיים שלנו הן לא יותר ממה שהמחשבות שלנו מייצרות מהן
כל מה שאנו שומעים הוא דעה, לא עובדה. כל מה שאנו רואים הוא פרספקטיבה, לא האמת.
זה לא מפסיק להדהים אותי: כולנו אוהבים את עצמנו יותר מאנשים אחרים, אבל אכפת לנו יותר מהדעות שלהם מאשר שלנו.
כמה זמן הוא חוסך מי שלא מסתכל לראות מה השכן אומר או עושה או חושב.
כשאחר מאשים אותך או שונא אותך, או אנשים משמיעים ביקורת דומה, לך לנפשם, חדור פנימה וראה איזה סוג של אנשים הם. אתה תבין שאין צורך לעורר חרדה שהם צריכים להחזיק בדעה מסוימת עליך.
זכור שכל הדברים הם רק דעה וכי בכוחך לחשוב כרצונך.
"מה עלינו להעריך? קהל מוחא כפיים? לא. לא יותר מתנועת הלשון שלהם. וזה כל מה שהשבחים הציבוריים מסתכמים בו – לשון שזזה".
כל עוד אנחנו מחפשים את האישור של האחר, כל עוד אנחנו מסתכלים על האחר כמקור לאהבה וקבלה אנחנו תמיד נחיה ככישלון, ועמוק בפנים אנחנו תמיד נרגיש ככה.
כישלון אינו תוצר של חוסר הצלחה בעולם החיצוני, אלא הוא תוצר של פחד מהדעות של האחרים וכמו שאנחנו יודעים הדעות של האחרים לא נגמרות לעולם. לכל בן אדם יש דעה והוא בטוח שהיא נכונה.
אחד יגיד לך שאתה צריך להיות רופא, אחד יגיד לך שגבר חייב להיות עשיר ושרירי, אחת תגיד לך שאת חייבת להיות אישה חזקה, אחד יגיד לך שאתה חייב להיות יותר נחמד, אחד יגיד לך שהדעות שלך לא רלוונטיות.
זה לא נגמר, לא משנה מה תעשה למישהו יש מה להגיד. איך אפשר לחיות את החיים שלנו כמו שאנחנו רוצים כאשר כל אחד אומר לנו מה אנחנו צריכים לעשות ואנחנו מקשיבים? איך יהיה אפשר להגשים את החלומות האמתיים שלנו כאשר יש לנו בתוך הראש כל כך הרבה ציפיות מאחרים.
כאשר יש בתוכנו קול פנימי שכל הזמן אומר לנו שאנחנו ולא מספיק טובים ואנחנו צריכים להשיג עוד ועוד, לא יהיה ניתן לעולם לחיות את החיים שאנחנו באמת רוצים לחיות.
הפחד שלנו לאכזב את ההורים שלנו והחברה הוא כל כך עמוק שלא ניתן להשתחרר ממנו אלא אם נלמד להסתכל עמוק פנימה ולמצוא את הקול האמתי שלנו, את שעגת האריה.
איך להתמודד עם כישלון? איך ללמוד ולהרוויח מכישלון?
הצלחה והגשמת החלומות מגיעה מהבנה עצמית עמוקה
אֶפּיקטֵטוס – פילוסוף יווני מן האסכולה הסטואית.
אל תדאג מההתרשמות של אחרים ממך. הם מסונוורים ומשולים במראה החיצוני. היצמד למטרה שלך. זה לבד יחזק את כוח הרצון שלך ויעניק לחיים שלך קוהרנטיות.
היזהר עם מי אתה מתרועע. זה אנושי לחקות את ההרגלים של אלה שאיתם אנו בקשר קרוב. אנו מאמצים מבלי לשים לב את האינטרסים שלהם, את דעותיהם, את ערכיהם ואת ההרגל שלהם לפרש אירועים.
אם אתה רוצה להשתפר, תסתפק בכך שיחשבו שאתה טיפש וחסר יכולת.
חופש הוא המטרה הראויה היחידה בחיים. ניתן להשיגו על ידי התעלמות מדברים שאינם בשליטתנו. תפסיק לשאוף להיות מישהו אחר מלבד האני הטוב ביותר שלך: כי זה אכן בשליטתך.
ההצלחה היחידה בחיים מגיעה מחופש, והבנה של המטרה שלך בעולם הזה, כל עוד אתה לא אדם חופשי לא תוכל להבין את המטרה שלך בעולם הזה, כל עוד אתה לא מבין את המטרה שלך בעולם הזה לא תוכל לחיות חיים שבהם אתה הגשמת את החלומות שלך.
מהו אדם חופשי? אדם חופשי אינו אדם שיכול לקנות מה שהוא רוצה ולעשות מה שהוא רוצה אלא אדם שחופשי מפחד. פחד מהדעות של האחר, פחד מלהיות לבד, פחד מהמוות, פחד מעוני, פחד מכאב, פחד מחוסר בתענוגות.
האדם הממוצע חיי בעולם הזה עם היקשרות למגוון דברים, ובריחה בלתי מתמדת מכאב פנימי. האדם הזה לא מוכן לראות את האמת, הוא רוצה לברוח מהאמת אל עבר חוויה אשלייתית של שמחה רדודה שלא חודרת עמוק לתוך הנשמה שלו.
מתוך פחד האדם הזה מתמכר לחומרים ולדברים, הוא תלוי באחרים, כי הוא מפחד מעצמו, והוא מפחד מהלבדות שלו ולכן כל דבר שהוא עושה מקבל את הצבע של הפחד.
עד שהאדם לא נהיה חופשי מהכל, אין לו אפשרות להבין מה המטרה שלו בחיים האלה בכלל, מה הוא צריך לעשות, אין לו אפשרות לעשות את מה שהוא באמת רוצה לעשות, אין לו אפשרות להשתמש באינטליגנציה שלו.
אז חופש הוא הדבר הראשון שאליו אנחנו צריכים לשאוף בשביל לחיות חיים טובים, לאחר מכן תהיה לנו האפשרות להבין את חיינו בצורה עמוקה יותר, אך כל עוד אנחנו רודפים אחר תענוגות, אחר תחושות נעימות, כל עוד אנחנו בורחים מכאב ומתחושות לא נעימות, אנחנו נשאר עבדים של המחשבות והרגשות שלנו.
הפחד מלהיות חופשי
וכל עוד נשאר עבדים לאחר, כל עוד יהיה לנו צורך באחר, אנחנו נשאר תקועים, וכל דבר שנעשה יוביל לכישלון, לא משנה כמה נראה מוצלחים בעיניי האחרים, עמוק בפנים נדע שנכשלנו.
הכאב העמוק ביותר של האדם זה שהוא לא חופשי, שהוא לא מכיר את עצמו בשום צורה, ושהוא עבד למגוון חומרים, דברים, אמונות ודעות רק בשביל להרגיש תחושת ביטחון ובשביל להגן על עצמו מכאב.
אם האדם הזה יסתכל פנימה הוא יראה שכל הקולות האלה שנמצאים בו ואומרים לו מה לעשות הם בכלל לא הקולות שלו, הוא יראה שאת כל החיים שלו הוא חיי בפחד מהאחר.
הפחד העמוק ביותר שלו יושב בפנים, הפחד מהחופש, החופש הזה מרגיש לאדם כמו מוות, אך עד שהוא לא יעבור דרך המוות הזה הוא לא יוכל להיוולד מחדש ולחיות את החיים האמתיים שלו.
הפחד של האדם מכאב מוביל אותו לניסיון ליצור תמונה טובה של עצמו בעיני אחרים, הוא רוצה שכולם יחשבו שהוא חכם, נבון, מוצלח וטוב. אך הרצון הזה גורם לו להיות צבוע, גורם לו לחקות אחרים ולנסות להיות כמו העדר בשביל שאף אחד לא יחשוב שמשהו לא בסדר אתו.
כל הזמן האדם נמצא בפחד שאנשים יחשבו שהוא לא ראוי, שהוא לא טוב. כאשר מישהו קורא לו טיפש, הוא מיד מרגיש כאב נוראי, ומגיב במגננה, אך האדם לא מבין, שלהיות טיפש בעיניי אחרים, לא אומר כלום עליו.
ובחברה שבה רוב האנשים הם חקיינים, אין צורך בכלל לנסות להרשימם, כי הקול שלהם הוא לא יותר מחיקוי של קול אחר שהם שמעו בעבר, כל הדעות שלהם הם רק דרך להראות חכמים על ידי חיקוי של בן אדם אחר.
כל עוד אנחנו מנסים להיות מישהו או משהו, אנחנו ניתקל בפחד, ואף פעם לא נבין מה אנחנו רוצים באמת מהחיים, רק ברגע שנוכל להשתחרר מהרצון להראות בדרך מסוימת בעיניי העולם, אז אנחנו מתחילים את הדרך לעבר הגשמת החלומות שלנו.
למצוא את המטרה שלך בחיים
רק לאחר הבנה עצמית עמוקה, רק לאחר שהפכת לאדם חופשי, תהיה לך הזדמנות לראות מהי המטרה שלך בחיים, כל עוד העיניים שלך מכוסות בחלומות, כל עוד אתה מלא ברעיונות ודעות, כל עוד אתה עבד לחברה, לחומרים ולדברים, לא תוכל למצוא את המטרה שלך ובחיים לא תגיע להצלחה שלה קווית להגיע.
המטרה שלך בחיים מגיעה משקט פנימי, שקט פנימי מגיע מהבנה פנימית, הבנה פנימית מגיעה מחופש פנימי, חופש פנימי מגיע מאומץ רב, אומץ רב מגיע כשאנחנו מחליטים להפסיק לברוח מעצמינו, לראות מהי האמת ומהם החיים האלה.
כאשר יש בנו את האומץ להסתכל על החיים בעיניים ולראות את המטרה האמתית של החיים שלנו, אז יהיה אפשר לחיות חיים של הגשמה עצמית ולהיות מלאים באושר.
החיים הטובים לא נמצאים בקבלה של הדברים שאנחנו ורוצים, החיים הטובים לא מגיעים מניצחון על פני אחרים, החיים הטובים הם תוצאה של אינטליגנציה, עומק ורצון עמוק לדעת את האמת.
כאשר אנחנו הופכים לחופשיים אז המטרה שלנו ברורה, ואין יותר קונפליקט פנימי, יש רק את הרצון לעזור לעולם ולתת לו כמה שיותר ערך, אם זה אומר שנהיה מיליונרים או קבצנים, זה לא מעניין אותנו, כי יש לנו את האש הפנימית שאומרת לנו בדיוק מה נכון לעשות ולאן אנחנו צריכים ללכת.
העוצמה והאש הזאת היא הגשמת החלומות שלנו, כאשר האש הזאת נמצאת בנו, לא חסר לנו שום דבר ואנחנו יכולים לחיות את החיים שתמיד רצינו, חיים מלאים, חיים טובים לנו ולאחרים.
כאשר אנחנו חופשיים ורואים את המטרה שלנו בעולם הזה, אז ניתן להיות יצירתיים, כי ליצירתיות אמתית אין שום הגבלה, ואין לה שום רעיון של נכון ולא נכון לגבי דברים.